הורות צעירה בעיר מאופיינת כיום לעיתים ברצון וצורך לשלב בין הורות לקריירה כבר מהשלבים הראשונים של חיי התינוק. פניות שהגיעו מתושבות העיר (בעיקר מתחומי ההייטק והאקדמיה) וסקר שביצעה עיריית תל אביב-יפו בקרב 177 נשים, שיקפו תמונת מצב של הורים המחפשים דרך לשמור על רצף תעסוקתי ולבצע חזרה הדרגתית לתעסוקה, מבלי להתנתק לחלוטין מהתינוק.
מתוך מציאות זו, ובהלימה לחזון העירוני של קידום שוויון מגדרי וחדשנות בשירותים החברתיים, עלה הצורך בפתרון גמיש, נגיש ולא מחייב. ההבנה העירונית הייתה כי יש לייצר מענה ביניים היברידי: לא מסגרת חינוכית מלאה, אלא מרחב המאפשר להורה לעבוד לצד הילד או בחדר שקט סמוך , בזמן שהתינוק נמצא באינטראקציה חברתית ובהשגחה.
הפרויקט גובש בשותפות הדוקה עם שתי תושבות פעילות, משלב הייזום ועד האפיון, כמענה לצורך חברתי וקהילתי. פיצוח המודל כלל פיילוט קיץ שהתקיים ב-2 מרכזים קהילתיים, בו נבחנו הנחות היסוד בשטח. הפעילות חולקה ל-2 מפגשים עוקבים בני שעתיים, בהרשמה מראש ובמחיר נגיש, ומציעה השגחה מותאמת גיל על התינוקות, כך שיתאפשר להורים זמן עבודה במרחב. במרכז הקהילתי הונגש חלל למתחם פעילות עם משטח רך וצעצועים, בהובלת מפעילה שתפקידה לייצר עניין לילדים ולטפל בצרכים שוטפים (ללא פעולות טיפוליות כמו הרדמה, האכלה או החלפת חיתול). בסמיכות סודרו עמדות עבודה הכוללות שולחנות, חיבור לחשמל, אינטרנט ופינות קפה.
במהלך הפיילוט בוצעו התאמות תוך כדי תנועה:
בעקבות הצלחת הפיילוט והביקוש הגבוה, ישנה כוונה לאמץ את המודל כתשתית עירונית קבועה, והפעילות כבר צמחה והתרחבה ל-5 מרכזים קהילתיים נוספים במרכז העיר. הניהול השוטף מתבצע ברמה המקומית על ידי כל מרכז קהילתי שמארח את הפעילות, מה שמאפשר התאמה מדויקת לצרכי הקהילה הספציפית בכל שכונה ושכפול יעיל של המודל ללא הקמת מנגנוני ניהול מרכזיים כבדים. לכל מרכז נקבע יום פעילות אחר, מה שמייצר סנכרון עירוני המיטיב עם התושבים ומאפשר להם גמישות מירבית בבחירת המועד והמיקום הנוחים להם.
יחידות עירוניות שותפות:


מרכזים קהילתיים
2 מפגשים של שעתיים, ניתן להירשם ל-2 מפגשים עוקבים
הורים בחופשת לידה ותינוקות
*שכר מפעילה *רכש חד-פעמי של ציוד (גדרות, מזרנים)
פריסת וקיפול ציוד לפני ואחרי כל מפגש