הסביבה העירונית המודרנית, המאופיינת בבנייה צפופה, עומס חזותי והתרחקות גוברת ממשאבים טבעיים, מייצרת עומסים רגשיים ותחושתיים המשפיעים על איכות החיים של פעוטות והוריהם. השהייה בטבע מציעה מענה לעומסים אלו דרך קצב חיים איטי יותר, חשיפה לאור יום טבעי ומגע ישיר עם אדמה ועונתיות משתנה. הטבע מזמן עושר של טקסטורות וחומרים אורגניים המעוררים סקרנות ומאפשרים חקירה עצמאית במרחב פתוח. איכויות אלו מיטיבות עם רווחתם של אנשים בכלל וילדים בפרט, מחזקות את תחושת הרוגע והביטחון ומהוות קרקע טובה לפיתוח מיומנויות מגוונות.
כחלק מהתכנית האסטרטגית של תל אביב-יפו לפיתוח המענים לגיל הרך, זוהה צורך בחיזוק החיבור של פעוטות לסביבה הטבעית ולקהילה. בתהליך חשיבה משותף עלה רעיון ליצור סוג של אטלייה (Atelier - סטודיו או סדנת עבודה של אמן) במרחב טבע עירוני, ולמעשה להישען על הפרקטיקה של סטודיו פתוח באמנות, סטודיו בקהילה, שמתאים לבני ובנות הגיל הרך והוריהם. המטרה הייתה להשתמש באמנות, יצירה וחיבור לטבע כדי לחזק את תחושת השייכות של המשפחות למרכז הקהילתי ולשכונה, תוך עידוד רגעים של שהייה ומגע בלתי אמצעי עם הסביבה, המהווים משקל נגד הכרחי לקצב העירוני המהיר.
במסגרת הפעילות, הוזמנו הורים ופעוטות (שנה עד ארבע) לסדרת מפגשים המבוססת על מודל של "סטודיו פתוח". המרחב אורגן בפינות קבועות עם מיכלי חומרים מהטבע (אבנים, ענפים, עלים, חימר, חול ומים), המזמינים למשחק חופשי וליצירה ספונטנית. דרך חשיפה זו לחומרים הטבעיים, הפרויקט שאף לפתח את היצירתיות הטבעית של הילדים ולהרחיב את עולם המושגים שלהם בתחום הטבע והחומר. הפעילות הוגדרה כמרחב נטול הנחיות או ציפייה לתוצר אמנותי מוגדר, מה שאיפשר לילדים לפעול מתוך דחף פנימי ולחקור את החומרים בקצב שלהם.
המפגשים נערכו בסדרות של 6 מפגשים שבועיים, בני שעה וחצי, מתוך כוונה לייצר מרחב בטוח לחיזוק קשר הורה-ילד. תוכן המפגשים היה זהה במהותו בכל סדרה, מה שאיפשר למשתתפים גמישות בהרשמה למפגש בודד או ליותר. בנוסף, המפגש עצמו תוכנן כ"מרחב פתוח" המאפשר הגעה ויציאה באופן משתנה בתוך שעות הפעילות, מה שיצר גמישות מקסימלית עבור המשפחות והיה שונה במהותו מהמבנה הקבוע של חוגים ופעילויות מובנות במרכז הקהילתי. היצירה המשותפת, הבילוי בטבע והשיחה הבלתי אמצעית סביב הגילויים בחומר, אפשרו להורים לשהות לצד ילדיהם ולחזק את הקשר הדיאדי מתוך הנאה משותפת ונטולת לחצים. תפקיד המנחה התמקד בהכנת המרחב והחומרים בצורה אסתטית ומזמינה, וליווי שקט של התהליך מבלי להתערב בתוכן היצירה. הבחירה בגינות קהילתיות ומרחבי טבע הצמודים למרכזים קהילתיים נבעה מההבנה שהמרחב הציבורי יכול לשמש כעוגן של חקר, המזמין לאינטראקציה חושית ומעמיק את החיבור למקום.
במסגרת הפיילוט, נוצרו שני מודלים שהתפתחו תוך כדי תנועה, בשני מרכזים קהילתיים:
הצלחת הפיילוט תומכת בהפעלת "סטודיו טבע" באזורים נוספים, מתוך רצון לאפשר למשפחות נוספות להשתתף ולחוות את האיכויות שביצירה המשותפת והשהייה בטבע העירוני. האתגר הראשוני הוא איתור מרחב מתאים לפעילות (גידור, הצללה, תאורה ואחסון). השאיפה להתרחבות מציבה אתגרים במודל התפעולי והתקציבי, הכוללים הצטיידות ראשונית בציוד קבוע ומתכלה והצורך בהקמה ופירוק של המרחב בכל פעם מחדש. מעבר להיבטים הפיזיים והלוגיסטיים, הצלחת המהלך תלויה בקיומה של דמות מובילה מתוך המרכז הקהילתי שרתומה לנושא ומחזיקה את התהליך באופן שוטף. למרות המורכבות, הכוונה היא לייצר מודל לפעילות שיוכל להתקיים במרחבים טבעיים, והקמת סדנאות עונתיות של פינות חקר ויצירה דומות במוקדים נוספים בעיר.
יחידות עירוניות שותפות:
מינהל קהילה, תרבות וספורט, מנחה לאמנות חזותית, מרכז קהילתי שפירא, מרכז קהילתי בית השחמט.
שטח טבעי מגודר ומוצל בקרבה מיידית למרכז קהילתי. נדרשת יכולת אחסון הציוד.
6 מפגשים שבועיים, עונתיים (סתיו \ אביב). אורך כל מפגש 90-120 דק.
הורים ופעוטות בגיל 1-4
-מנחות מקצועיות -*חומרי יצירה מתכלים *ציוד קבוע (מחצלת, ציוד יצירה) *אלמנטים קבועים (מטבח בוץ, שולחן חול וכו')
*ארגון והפעלה של המרחב בתחילת וסיום כל פעילות *הזמנת ציוד מתכלה
