גינת הרציפים - מענה לתופעת שוטטות ילדים

יצירת מרחב משחקי מוגן כמענה לתופעת שוטטות ילדים, מקרב אוכלוסיית חסרי מעמד אזרחי בדרום תל אביב.

בשכונות דרום תל אביב קיימת תופעה קשה של שוטטות ילדים בשעות הלילה המאוחרות, רובם מקרב אוכלוסייה חסרת מעמד אזרחי בישראל. שוטטות זו מלווה לעיתים באירועי אלימות ולהוות סכנה לביטחון הפיזי והרגשי של הילדים. לפי נתונים עירוניים, בשנת 2022 אוכלוסיית מבקשי המקלט בדרום העיר מנתה כ-30,000 איש, מתוכם כ-2,500 בני 6-12 וכ-3,500 מתחת לגיל 6.

אחד המרחבים העיקריים להתרחשות הלא מיטיבה הינה "גינת הרציפים" - גינה ציבורית גדולה הממוקמת בסמוך לתחנה המרכזית הישנה. המתחם מאופיין באווירה לא בטוחה ובתופעות של סחר בסמים, זנות ופשע, אשר החמירו אף יותר בזמן משבר הקורונה.

על מנת לתת מענה לתופעת שוטטות הילדים, בוצע תהליך מיפוי, שהצביע על מספר מאפיינים: תופעת השוטטות בולטת בייחוד בלילות חופשת הקיץ, בהיעדר מרחב ראוי לשהייה ובעקבות האיום הנוכח בגינה, ילדי השכונה נוטים לחפש מענה במרחבים חלופיים כגון חניונים, כבישים ומתחמים אחרים. המשפחות מקרב מבקשי המקלט בשכונה הן לרוב משפחות קשות יום, והילדים נצפו משוטטים במרחבים השונים עד שעות הערב המאוחרות, וכן מתנהלים מתוך תמיכה ואחריות כלפי ילדים צעירים מאוד, ללא כלים ומיומנויות מתאימות. חלקם דיווחו כי הוריהם עובדים בשעות אלו וקרוב למחציתם ציינו כי הוריהם לא יודעים היכן הם נמצאים בעת המפגש. המציאות היומיומית של הילדים כוללת חוויות וחשיפה לאירועי אלימות, ללא הגנה ותיווך הולם. הסביבה החיצונית המעורערת משפיעה על תפיסות הילדים באשר להתנהגות נורמטיבית תקינה ורצויה, ומציבה בפניהם התמודדויות לא פשוטות.

בגינת הרציפים קבוצת הילדים אופיינה כרב גילית, ולמרות שמרכז הגינה מואר, הם נוטים להתקבץ באזורים החשוכים סביבה. את זמנם מבלים באכילת חטיפים, הקנטות הדדיות וכלפי המבוגרים שבסביבה. רובם הגיעו לבדם, חלקם מלווים באחים צעירים. 

גיבוש מענה חינוכי-חברתי במרחב הגינה
כחלק מהמאמצים ליצירת מענים לתופעה, הוקם ב-2021 פרויקט גינת הרציפים בשכונת נווה שאנן בשיתוף מינהל קהילה תרבות וספורט, מסיל"ה (סיוע למבקשי מקלט ומהגרי עבודה) ואורבן95, במטרה לקדם סביבת חיים בטוחה יותר וליצור מקום ראוי לשהייה במרחב הציבורי עבור ילדים והורים תושבי השכונה.

הפרויקט פעל במגוון ערוצים לפיתוח ושיפור אזור הגינה, ובמקביל צמח הרעיון להפעיל 'רחוב משחק' באיזור במטרה להכשיר מרחבים נוספים בשכונה לטובת שהייה מיטיבה ובטוחה עבור ילדים ומשפחותיהם. בנווה שאנן, לאור הצלחת הפיילוט, הפעילות הוטמעה באופן קבוע והפכה לאירוע חוזר, אחת לחודש, בתקצוב מינהל קהילה, תרבות וספורט. הפרויקט חיזק את הקשר עם הרכזים הקהילתיים- שהחלו להכיר את הילדים בשמות, את הוריהם וסיפוריהם האישיים.

לצד זאת, המענה שהפעילות סיפקה היה רלוונטי בעיקר לשעות אחר הצהריים, ונושא השוטטות בלילות נותר לא פתור. חיפשנו מענה איכותי ומוגן שימשוך את הילדים, יעניין ויפתח אותם, שיהיה מענה קבוע ושידעו שיש להם מקום בטוח להגיע ולשחק. מינהל קהילה, תרבות וספורט הקצה לפעילות מבנה קטן בן 2 חדרים, חצר וגינה, בסמוך לגינת הרציפים. גיבשנו צוות של עובדים ומתנדבים שיוכלו להפעיל את המקום ולקבל את הילדים.

בתחילה, ניסינו להביא לשם פעילויות של סלתא, אך נתקלנו במספר אתגרים - ראשית מרבית הילדים הגיעו ללא הוריהם, וסדנאות רבות מבוססות על חיזוק קשר הורה-ילד. בנוסף, נדרש ממפעילי הסדנאות להפגין גמישות ויצירתיות רבה בהעברת הפעילות, והתגברות על פערי תרבות ושפה.

בניסיון נוסף ליצירת מענה, איגדנו "חבילת הצטיידות" למרחב המשחקי - מבחר ראשוני של משחקים תואמי גיל שנתיים עד 9, בהם ניתן לשחק לבד, בקבוצות או עם מבוגרים. במהלך הפיילוט צפינו מה עובד לילדים, אילו משחקים מושכים אותם ומייצרים עניין.

לבסוף, התגבש המענה לכדי פעילות חופשית במרחב המבנה המוגן הסמוך לגינה, אליו מוזמנים הילדים להגיע לשהות ולשחק. הצוות מפעיל את המרחב עד לשעות הלילה, ומתאים את המענים לגילים ולצרכים השונים של הילדים והפעוטות. 

מאפייני הפעילות במרחב:

  • חוסר עקביות בהגעת הילדים והפעוטות - אי אפשר לדעת מראש מי יגיעו, האם ומתי. (נוכחות במרחב יכולה לנוע בין 5 ל-60 ילדים ביום).
  • היעדר נוכחות הורית - ההורים לרוב עובדים, ואין ערוץ תקשורת עימם.
  • הפעלת המרחב מתבצעת על ידי רכזים קהילתיים ומתנדבים, בעיקר בשעות אחר הצהריים והערב.
  • חסם רגשי מהגעה למרחב - לעיתים לילדים ולמשפחות יש מניעה להגיע ולסמוך על גורמים עירוניים, מחשש לקבל "תווית" מסוימת.

 

יחידות עירוניות שותפות: מינהל קהילה, תרבות וספורט; מסיל"ה

 

אימפקט

  • צמצום תופעת השוטטות תוך יצירת מענה איכותי ומוגן לילדים בשעות הערב ובעת היעדרות ההורים.
  • מתן מענה תואם גיל במסגרת הפעילות, המאפשר הנאה והתפתחות הן לילדים הבוגרים יותר והן לפעוטות המגיעים עם אחיהם הגדולים. 
  • התרחבות הפרויקט למרחבים נוספים באזור, לדוגמא הקצאת חדר בבית ספר באזור, ממנו נפרס מענה קהילתי.
DSC05097
DSC05100

דברים שלמדנו בדרך

  • פערי תרבויות משפיעים על תפיסת השוטטות - לחלק מאוכלוסיית מבקשי המקלט השוטטות נתפסת אחרת, מקובלת, שכן מגיעים מקהילות קטנות ומשפחתיות בהן יש ערבות הדדית ושמירה משותפת על מוגנות הילדים במרחב הציבורי. לוקח זמן לייצר תקשורת עם ההורים ולהסביר שהשעה והמרחב אינם טובים לילדים לשוטט בהם.
  • יש לתת את הדעת על הדקויות הרבות של תת הקהילות, השפות והתרבויות המשתקפים דרך האוכלוסייה המגוונת. קשה לתווך על ההבדלים בין כלל התרבויות והרגלי העבודה והתקשורת בישראל, יש להתייחס אליהם, להתאים את עצמנו ואת הפעילות. 
  • גיוס עובדים בשכר מתוך הקהילה אפשרו התאמה שפתית ותרבותית, ומשכו יותר ילדים לפעילות במרחב החינוכי.
  • מתחם פעילות מודולרי ונייד, שיכלול אלמנטים מגוונים של משחק, וילווה בצוות מקצועי להשגחה ותיווך סוגיות חברתיות, עשוי לתת מענה לסוגיות העיקריות של שוטטות והיעדר נוכחות מבוגר. ניידות הכלי תאפשר פריסה רחבה של המענה על פני אזורי התקהלות שונים, ולא מקובעת למרחב מסויים.
  • אימוץ צורת עבודה של ניסוי וטעייה וכן הקפדה על גמישות ויצירתיות מול משאבים מוגבלים, איפשרה לנו להתנסות בחופשיות במציאת מענה מדויק לילדים ולפעוטות.