במסגרת מחקר אתנוגרפי שערכה עיריית תל אביב-יפו עלה שמעל ל-50% מבני ובנות הגיל הרך ביפו אינם רשומים למסגרת לגיל הרך. הסיבות העיקריות להימנעות מהשתתפות בפעוטונים ובגנים הינם מצב כלכלי ירוד, תפיסה נמוכה של הערך הניתן במרחב החינוכי, הרגל תרבותי, נוכחות סבתא משמעותית המטפלת בפעוט ואידיאולוגיה של חינוך ביתי.
תקופת החיים הראשונה מהווה חלון חד פעמי להתפתחות קוגניטיבית, מוטורית, חברתית ורגשית, והזדמנות לביסוס קשר הורה-ילד מיטיב. שהיית פעוטות בבית מלווה לרוב בזמן מסך ממושך וחשיפה נמוכה לגירויים המעודדים התפתחות. בנוסף, הורים צעירים, ובעיקר אימהות הנוטות להישאר לבדן עם התינוק.ת, עלולות לחוש בדידות, ולחוות קושי בהתמודדות עם אתגרי היומיום הטבעיים.
היה ברור שיש כאן הזדמנות להשפיע בנקודת זמן משמעותית, על ידי פתיחת מסגרת חינוכית איכותית, מסובסדת, המיועדת לפעוטות ולמבוגרים המטפלים בהם. כך נולד "גן משפחה" - מודל גן ילדים במרכז קהילתי, אליו מגיעים פעמיים בשבוע בימים קבועים ומתקיימת בו פעילות מונחית, מודרכת על ידי מובילת גן מתחום החינוך המועסקת על ידי העירייה (ועוברת הכשרה על ידה). המפגש הישיר עם ההורים מהווה מרחב לשיתוף, התייעצות, רכישת ידע ומיומנויות הנוגעות לטיפול בפעוטות ועידוד התפתחות תקינה. לגן משפחה נבחרו להשתתף משפחות מעוטות יכולת, שנדרשו להתחייב בהשתתפות רציפה לאורך הפעילות.
הפרויקט משקף שיתוף פעולה אדוק בין מינהלים עירוניים שונים: קהילה, תרבות וספורט (הקצאת מבני הפעילות), חינוך (הצוות החינוכי והכשרתו) והמישלמה ליפו (תקשורת עם התושבים ותכלול שוטף).
יחידות עירוניות שותפות: מינהל קהילה, תרבות וספורט, המישלמה ליפו- אגף קהילה; מינהל חינוך- האגף לגיל הרך, המחלקה ללידה עד 3
מרכזים קהילתיים
3 שעות, פעמיים בשבוע
פעוט + מבוגר מלווה, משפחות מעוטות יכולת שאינן רשומות למסגרת חינוכית אחרת
*שכר מובילת גן *ערכות פעילות ותוכן
*הדרכה למובילת הגן * ציוד מתאים למרחב