פרוגרמה למשחקיות

התערבות אסטרטגית בפיתוח משחקיוֹת לגיל הרך במרכזים הקהילתיים, במטרה למצות את הפוטנציאל הטמון בתשתית עירונית קיימת, ודיוקה למגוון צרכי בני ובנות הגיל הרך והמלווים שלהם.

כחלק ממהלך עירוני להוזלת יוקר המחייה, עיריית תל אביב-יפו החליטה להפחית את עלות הכניסה למשחקיוֹת עירוניות לגיל הרך, לעלות של 5 ש"ח לכרטיס. הטבה משמעותית זו יצרה עומס משתמשים עצום, שגרם גם לבלאי רב - אך גם הכניסה לפוקוס הציבורי והעירוני את הפוטנציאל הלא ממומש שיש למעל ל-30 מרכזים קהילתיים בפריסה עירונית, שרובם מכילים משחקיוֹת בסגנון "ג'ימבורי".

אותן משחקיוֹת עירוניות מאופיינות לרוב במתקנים רכים, המעודדים בעיקר התפתחות מוטורית גסה. החלטנו לנצל את התשתית הקיימת ולשדרג אותה - לפתח מרחב המעודד מנעד רחב יותר של סוגי משחק, תומך בערוצים רבים יותר להתפתחות פעוטות, תקשורת הורה-ילד ודמיון. מתוך ההבנה שמשחקייה יכולה לאפשר מרחב הרפתקני ומשחקי עם היבטים התפתחותיים מגוונים, ושהתשתית כבר קיימת במרבית שכונות העיר, בחרנו לפתח פרוגרמה למשחקיוֹת - מסגרת מקצועית לבנייה והפעלת משחקיוֹת לגיל הרך.

מאחר והמרכזים הקהילתיים מגוונים ומנוהלים באופן עצמאי, בחרנו לנקוט בגישה אסטרטגית על ידי כתיבת פרוגרמה למשחקיוֹת. מטרתנו הייתה לייצר הנחייה מקצועית ונגישה למרחב משחקי לפעוטות והמלווים שלהם, על מנת שיותר מנהלי מרכזים קהילתיים יטמיעו את השיקולים והעקרונות התומכים בהתפתחות הגיל הרך, בתהליך התכנון המתבצע עם צוות המעצבים, אדריכלים וגורמי המקצוע שבחרו.

לטובת תהליך כתיבת הפרוגרמה הקמנו צוות מקצועי שכלל את אגף בינוי תחזוקה ובטיחות של מינהל קהילה, אגף מבני ציבור, אדריכל חיצוני, גורמי שטח רלוונטיים ממגוון תפקידים וצוות אורבן95. תהליך העבודה כלל מחקר מקיף על משחקיוֹת בארץ ובעולם, תצפיות והעמקה מקצועית בהיבטים התפתחותיים שונים בגיל הרך וכיצד ניתן לעודד ולתמוך אותם. במהלך הדרך גילינו בעיה ארצית - לא קיימות הנחיות תכנון למשחקיה, וכתוצאה מכך יש חוסר במענה לשאלות תכנוניות על חומרים ותקנים ואי-בהירות בנוגע לסמכות המאשרת.

הפרוגרמה שנכתבה מהווה מסגרת ראשונה מסוגה להנחיות בנייה והפעלת משחקיוֹת: היא מכילה עקרונות לתכנון, עיצוב, וכוללת המלצות לאלמנטים משחקיים וציוד. עסקנו בשאלות כמו: כיצד לייצר מענים רב-גיליים? איזו תאורה מיטבית עבור תינוק השוכב על גבו? איך להתייחס להיבטי רעש? באילו חומרים להשתמש? אילו אלמנטים יאפשרו מגוון היבטים התפתחותיים? כיצד להפעיל את המרחב בשעות השונות של היום? מה תפקיד המלווה הבוגר בעת השהייה במרחב ומה הם צרכיו?
המחקר המקיף הנוגע לסביבה התומכת בהתפתחות הגיל הרך ואיגודו לכדי מסמך אחד, מרכז לראשונה בישראל הנחיות ברורות, יישומיות וחדשניות הנוגעות לבנייה והפעלה של משחקיוֹת עירוניות.

יחידות עירוניות שותפות:
מינהל קהילה, תרבות וספורט: אגף בינוי ותחזוקה, סגני מנהלי אגפים, מנהלי מרכזים קהילתיים; אגף מבני ציבור

במידה ותרצו לשמוע עוד,
ניתן ליצור קשר עם חן אלפיה, Alfia_chen@mail.tel-aviv.gov.il.

נווה עופר משחקיה

דברים שלמדנו בדרך

  • צוות העבודה הרב-תחומי שהורכב מאנשי מקצוע מגוונים ובעלי תפקידים מהשטח המכירים מקרוב את האוכלוסייה, איפשר תהליך חשיבה פורה ויצירתי. בנוסף, הוביל לכתיבת מסמך רלוונטי לצרכי הקהילה, תואם למרחב הקיים במרכזים הקהילתיים ובר ביצוע.
  • עבודה צמודה עם  מכון התקנים וגורמים רגולטורים נוספים  יצרה שיח קרוב ומתמשך על צרכים ואילוצים, ומציאת פתרונות בזמן אמת המשלבים היבטים בטיחותיים, תכנוניים והתפתחותיים.

שותפות איכותית עם גורמי מפתח עירוניים, בעלי עניין הדדי בקידום הנושא היה הכרחי על מנת למצב את הפרוגרמה עם תוקף מחייב לביצוע ברמה העירונית.