"יש לאפשר לכל ילד לממש במידה רבה
ככל האפשר את הפוטנציאל הטמון בו"

אוסקר ון ליר

תינוקות וילדים חווים את העיר אחרת - תינוקות, פעוטות ומטפלים חווים את העיר בדרכים ייחודיות. הם זקוקים לסביבות בטוחות ובריאות, עם גישה לשירותים חיוניים; הם זקוקים לאינטראקציות תדירות, חמות ומגיבות עם מבוגרים אוהבים; ולסביבה מעוררת גירויים שבה יוכלו לשחק ולחקור את העולם שסביבם.

למה בישראל?

91% מאוכלוסיית ישראל מתגוררת בערים. איך הערים שלנו מקבלות את פניהם של ילדינו? איך יוצרים סביבות חיים בטוחות, נקיות ובריאות המציעות חוויות עשירות ומגוונות עבור ילדים צעירים ומשפחותיהם? ערים עשויות להיות מקום נהדר לגדל בו ילדים אך הן גם יכולות להציב אתגרים להתפתחותם הבריאה. שכונות המצטופפות ועולות לגובה, היעדר חשיפה וגישה לטבע, תלות ברכב פרטי או בתחבורה ציבורית לא נגישה, בדידות ולחצים יומיומיים מקשים על ילדים לחקור את סביבתם בבטחה ועל ההורה או המלווה לקיים עמם קשר המקדם את התפתחותם. בישראל, אשר צפויה כמעט ולהכפיל את כמות יחידות הדיור שלה בעשורים הקרובים – קיימת הזדמנות מיוחדת להשפיע על סביבות החיים של ילדים צעירים ומשפחותיהם ובכך, על העתיד של כולנו.

אחד מכל שלושה ילדים בישראל חי בעוני –  כלומר יותר מ-900 אלף ילדים בישראל. שיעורי העוני בקרב ילדים בישראל הוא מהגבוהים ביותר בקרב מדינות הOECD – . מימדי העוני בישראל התרחבו באופן משמעותי עקב משבר הקורונה.

שיעור הילדים ההרוגים בתאונות דרכים בישראל הוא הגבוה מבין מדינות ה-OECD. אחד מכל עשרה הרוגים בתאונות דרכים הוא ילד. בעשור האחרון 56% מהילדים נהרגו כהולכי רגל. ילדים מהחברה הערבית נהרגים בתאונות דרכים בשיעור כפול מחלקם באוכלוסייה, בולטת במיוחד היפגעות פעוטות בגילאי לידה עד 4.

משבר הקורונה משפיע על כולנו – אך מי שחלש נפגע יותר - האו"ם מסיק בדו"ח שפורסם לאחרונה כי היעדר פעילות גופנית, קשרים חברתיים והפוגה מהמסכים משפיעים על בריאותם של ילדים. גם ארגון יוניסף מזהה הידרדרות נפשית ופיזית של ילדים במגפה ​, אשר מדגישה את חוסר השוויון בתחומי בריאות, חינוך, ובגישה לפארקים ושטחים פתוחים – אשר חשיבותם עלתה לאור הסגר.

למה הגיל הרך?

התפתחותם של ילדים צעירים מעוצבת על ידי החוויות שלהם. בכל פעם שילדים אוכלים, מטופלים על ידי הוריהם, או משחקים עם בני גילם, הם לומדים על עצמם, על העולם ועל אחרים. כל מה שאנחנו עושים, חושבים ומרגישים הוא תוצאה של זרימת אותות בין נוירונים במוח.

התפתחות הילד היא בעצם התפתחות המוח. המוח מורכב מנוירונים המחוברים ביניהם.  ככל שמשתמשים יותר בחיבורים הקיימים במוח, כך השימוש בהם נעשה קל ומהיר יותר. אנחנו יוצרים 'מסלולים' חדשים במוח לכל אורך החיים, אבל הכי קל להשפיע עליהם בשנות החיים הראשונות.

24 החודשים הראשונים לחיים הם הזמן בו המוח יוצר הכי הרבה חיבורים בין נוירונים במוח. בכל שנייה מוחם של תינוקות יוצר מיליון קשרים חדשים בין נוירונים. על כן תקופת החיים הראשונה היא קריטית בתפתחות של חשיבה קוגניטיבית, התפתחות סנסורית והתפתחות שפה – מיומנויות החיוניות לתפקוד בהמשך החיים. זהו חלון הזדמנויות קריטי להתפתחות המיומנויות הללו: התפתחות המוח מתחילה עוד ברחם ומגיעה לשיא קצת לפני גיל שנה, כאשר החוויות המוקדמות מעצבות את התפתחות המסלולים במוח. המסלולים שנעשה בהם שימוש גדלים ומתבססים.

השקעה בגיל הרך מניבה תשואות גבוהות יותר ביחס לכל זמן אחר במעגל החיים - כל דולר המושקע בגיל הרך מייצר חיסכון של  7-10 דולר בהשקעה אלטרנטיבית בבריאות וחינוך, בהכנסות גבוהות יותר, בפחות פשיעה ובחיסכון בהוצאות הרווחה.

אחד הגורמים המכריעים ביותר בהתפתחות הילד הוא איכות הטיפול של ההורה או מטפל אוהב אחר. מרבית החוויות של ילדים צעירים מתווכות ומגובשות על ידי הקשר עם הבוגרים המלווים אותם – הורים, סבים וסבתות, אחים גדולים, מטפלים שכירים ועוד. על כן, הדמויות הסובבות את הילדים הצעירים ונמצאות באינטראקציה מתמשכת איתן, אחראיות על איכות ההתפתחות של הילדים הצעירים.

גורם משמעותי נוסף הוא המרחב העירוני - מרגע שילדים צעירים יוצאים מסף ביתם עם מלווה אל המרחב העירוני, המקומות אותם אנחנו מתכננים ומנהלים מלמדים אותם כיצד העולם עובד. לאור זאת, סביבת

המגורים, הרחוב, גינת המשחקים, מוסדות הציבור המשרתים אותם וכלי התחבורה בהם הם מתניידים – הינם בעלי אחריות כבדת משקל על ההזדמנויות שיהיו זמינות להם בעתיד.

ערים שטובות לתינוקות, לפעוטות ולמטפלים הן ערים שטובות לכולם. נוכחותם של ילדים ומשפחות צעירות היא לרוב מדד למידת החיוניות והדינמיות של העיר. תפיסת העולם שמניעה את 95URBAN היא שרווחתם של התינוקות והפעוטות הגרים בעיר משפיעה באופן ישיר על כינוןן עיר חברתית, שוקקת ומשגשגת.

"אם נצליח לבנות עבור הילדים עיר מוצלחת,
תהיה לנו עיר מוצלחת עבור כולם"

אנריקה פנסולה, ראש העירלשעבר של בוגוטה

מטרות התכנית

אנחנו רואים כמובן מאליו את העובדה שהמבוגרים מקבלים את ההחלטות שמעצבות את החוויות ואת הסביבה של הילדים. אבל מה אם המבוגרים הללו היו חווים את העולם מנקודת המבט של הילד? איך ההחלטות שלהם היו משתנות? השאלה הפשוטה הזאת עומדת בליבה של 95URBAN שהושקה ב2016, כדי לעזור לשנות את המרחב העירוני ואת ההזמדנויות שמעצבים את חייהם של ילדים בגיל צעיר.

התכנית פועלת במספר מדינות ברחבי העולם ומציעה ידע מקצועי ומומחיות לליווי תהליכי פיתוח והטמעה של תכנון מרחב עירוני איכותי, בריא ונגיש, המותאם לילדים בגיל הרך ובני משפחותיהם: בסביבות המגורים, במרחבים הציבוריים והירוקים, במוסדות הציבור, בתחום הניידות והתחבורה ובעיצוב מרחב הרחוב.

לתכנית ארבע מטרות מרכזיות, שיבוצעו בכל רשות מקומית שתיכנס לתכנית, תוך מתן תשומת לב למאפיינים התרבותיים המייחדים אותה:

  1. מדיניות: קידום מדיניות המכירה ומקדמת את צרכיהם של פעוטות ומשפחותיהם בסביבת המגורים הציבורית הבנויה.
  2. אסטרטגיית תכנון ויישומה: קידום פרויקטים מעשיים שמטרתם לשפר מרחבים ציבוריים וניידות בסביבה הבנויה לצד מעטפת קהילתית משלימה לשינוי המרחבי. התכנית תטמיע פרויקטים בטווח הקצר, הבינוני והארוך, ובכך תסייע ביצירת שינוי מהותי בחייהם של ילדות וילדים צעירים ומשפחותיהם, שיהדהד גם לכלל התושבים ברשות.
  3. מתודולוגיות עבודה: הרחבת מספר אנשי המקצוע והיועצים מתחומים שונים המשפיעים על המרחב הציבורי בעיר ברמה המעשית וברמה האסטרטגית; פיתוח מנגנונים לאיסוף נתונים ולשיתוף פעולה בין אנשי מקצוע חיצוניים לרשות המקומית, ובין בעלי תפקידים באגפים והמחלקות השונות של הרשות המקומית, תוך הרחבת הפלטפורמות לתקשורת עם הורים ויצירת מערך רשותי המספק שירותי תמיכה בהורים לילדות ולילדים צעירים, ברמה השכונתית וברמה העירונית.
  4. פיתוח מנגנונים רב מגזריים וקבלת החלטות מונחות נתונים: הרחבת מספר אנשי המקצוע והיועצים מתחומים שונים המשפיעים על המרחב הציבורי בעיר; הקמת ומיסוד מנגנונים לאיסוף נתונים ולשיתוף פעולה בין אנשי המקצוע השונים והתושבים בכל רשות מקומית; הרחבת הפלטפורמות לתקשורת עם הורים ושירותי תמיכה בהורים לילדות ולילדים צעירים.

מה נותנת תכנית Urban 95 לרשות המקומית?

  1. הכניסה לתכנית מותנית בתמיכת ראש/ת הרשות המקומית, ושותפות ומעורבות ישירה שלו/ה בתכנית.
  2. מחויבות לביצוע ויישום התכנית כולה.
  3. נכונות להקצאת משאבי זמן וכוח אדם לטובת מפגשי למידה, תכנון, חשיבה ופיתוח בשיתוף עם נציגי המועצה לבנייה ירוקה ונציגי הרשות המקומית ותושביה. המפגשים יהיו בתחומי ידע רלוונטיים לתכנית כדוגמת תכנון ובנייה, תנועה, איכות הסביבה, גינון, חינוך, רווחה ועבודה קהילתיים ויהיו מיועדים לעובדי הרשות ולתושבים. אופיים ועיתויים יקבעו בתיאום ובשיתוף הרשות המקומית.
  4. נכונות לחשיבה יצירתית ופתיחות לקיום הליכי שיתוף ציבור וארגונים בעלי עניין מכל המגזרים.
  5. נכונות לקיום חשיבה הוליסטית ולאיגום משאבים עם פרויקטים נוספים המקודמים ברשות המקומית במסגרות תקציביות נוספות לרווחת הרשות המקומית ותושביה.